תרופה שנרשמה בחו"ל — איך קוראים לה כאן? כך מחפשים במאגרי התרופות של מדינות אחרות בעברית, גם בפעם הראשונה

מבוא: "איך קוראים לתרופה הזאת כאן?"

בעבודה הקלינית, בדיקת תרופות בין מדינות עולה לעיתים קרובות יותר ממה שחושבים.

• "הגיע מטופל עם תרופה שנרשמה לו בחו"ל. מה החומר הפעיל?"
• "מטופל הביא תרופה שייבא בעצמו. מה החומר הפעיל? האם היא רשומה אצלנו?"
• "אנחנו שוקלים לייבא לטיפול תרופה שאינה רשומה אצלנו. איך היא רשומה בחו"ל?"
• "את שם המסחר הזה בטח מוכרים אצלנו בשם אחר"
• "תכשיר וטרינרי שרשום בחו"ל. מה החומר הפעיל, ולאיזה בעל חיים הוא מיועד?"
• "כמה דיווחים על תופעות לוואי יש על החומר הזה?"

הבסיס לתשובה הוא מאגרי התרופות שרשויות הפיקוח בכל מדינה מפרסמות. אבל רובם כתובים בשפת אותה מדינה, ודרך החיפוש שונה ממדינה למדינה.

היסודות של מאגרי תרופות שכדאי להכיר קודם

1. שם התרופה משתנה ממדינה למדינה

גם כשהחומר הפעיל זהה, שם המסחר (שם המותג) משתנה לפי המדינה והיצרן. כשמחפשים בין מדינות, הכלל הבסיסי הוא לבדוק לפי שם החומר הפעיל (השם הגנרי).

2. מידע על רישום ועלוני תרופות מתפרסם על ידי רשויות הפיקוח בכל מדינה

במדינות רבות, רשות הפיקוח מפרסמת מאגר עם מידע על התרופות הרשומות ועם העלונים שלהן. דוגמאות: FDA בארה"ב, סוכנות התרופות האירופית (EMA) באיחוד האירופי, ומשרד הבריאות, העבודה והרווחה ביפן.

3. תכשירים וטרינריים נמצאים לרוב במאגר נפרד

במדינות רבות, תכשירים וטרינריים מנוהלים בגוף אחר ובמאגר אחר מאלה של תרופות לבני אדם. ביפן, למשל, המעבדה הלאומית לבדיקת תכשירים וטרינריים, ובארה"ב ה-Green Book של ה-FDA.

4. מספר הדיווחים על תופעות לוואי הוא "מספר", לא "הערכה"

גופים כמו ה-FDA האמריקאי מרכזים ומפרסמים את הדיווחים על תופעות לוואי שהתקבלו. אבל מספר הדיווחים לא מראה באופן ישיר אם התרופה בטוחה או מסוכנת. הפרשנות שלו דורשת שיקול דעת מקצועי.

בכל המקרים, נקודת המוצא הראשונה היא המידע הרשמי שרשויות הפיקוח בכל מדינה מפרסמות. אבל השפה ודרך החיפוש שונות בכל מדינה, ולכן גם בדיקה פשוטה לוקחת הרבה זמן.

החלק הקשה: למצוא ולקרוא את "המאגרים של מדינות אחרות"

• מחסום השפה — גם המאגרים וגם העלונים כתובים בשפת אותה מדינה
• הרבה מקומות לחפש — לבני אדם ולבעלי חיים, ובכל מדינה גוף אחר
• מחסום השמות — חיפוש לפי שם מסחרי לא מוצא כלום, וצריך להמיר אותו לשם החומר הפעיל

לעבור בין אתרים של כמה מדינות בין מטופל למטופל או בין מרשם למרשם — זה מתיש.

מחפשים בעברית עם "תרופות ומידע רפואי" של Factdock

"תרופות ומידע רפואי" של Factdock הוא כלי חיפוש שמחפש בשפת האם שלכם במאגרי התרופות שרשויות הפיקוח בכל מדינה מפרסמות, ומציג את התוצאות בשפת האם שלכם.

הכלי הזה הוא כלי חיפוש לשימוש אנשי מקצוע בתחום הבריאות. הוא רק מחפש ומציג נתונים שפורסמו, ואינו קובע דבר לגבי יעילות או בטיחות של תרופה, ואינו ממליץ על אבחנה, מרשם או טיפול. ההחלטה תמיד בידי איש המקצוע עצמו.

※ צילומי המסך במאמר הזה מוצגים בגרמנית ובספרדית. אפשר להשתמש בכלי באותה צורה בכל שפה.

1. בוחרים מה לבדוק, וכותבים בשפת האם

בוחרים אחת מ-4 אפשרויות: תרופות לבני אדם, תכשירים וטרינריים, מספר דיווחים על תופעות לוואי וספרות רפואית, וכותבים את שם התרופה או החומר הפעיל בשפת האם. אפשר להתחיל משם מסחרי או משם החומר הפעיל.

2. חיפוש במאגרים הרשמיים של כל מדינה

לתרופות לבני אדם אנחנו מחפשים במאגרי רשויות הפיקוח של יפן, ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, טאיוואן, סינגפור, ספרד, צרפת, איטליה, שווייץ, הונג קונג ועוד, ולתכשירים וטרינריים במאגרים של יותר מ-25 מדינות ואזורים. מספר הדיווחים על תופעות לוואי נלקח מהנתונים שמפרסם ה-FDA האמריקאי, וספרות רפואית מ-PubMed.

3. התוצאות בשפת האם — ותמיד ברור מאיזו מדינה ומאיזה מאגר הגיע המידע

אנחנו מתרגמים את המידע שנמצא לשפת האם שלכם ומציגים אותו, ותמיד מציגים לצידו מאיזו מדינה ומאיזה מאגר הוא הגיע. אפשר גם לפתוח את הדף הרשמי המקורי כמו שהוא ולבדוק את הנוסח המקורי.

התרגום נועד להבנת התוכן בלבד. את המינון, אופן השימוש והאזהרות שבעלון יש לבדוק תמיד בנוסח המקורי ובמידע הרשמי של המדינה שלכם.

למי הכלי הזה מתאים?

• רופאים ורופאי שיניים — כשרוצים לדעת מה החומר הפעיל של תרופה שנרשמה בחו"ל, או מה מעמד הרישום בכל מדינה של תרופה שאתם שוקלים לייבא
• רוקחים — כשרוצים לבדוק תרופה זרה שהמטופל הביא, או תרופה שייבא בעצמו, לפי שם החומר הפעיל
• וטרינרים — כשרוצים לברר באיזו מדינה ובאיזה אופן רשום תכשיר וטרינרי זר
• אנשי חברות תרופות, מחקר ורגולציה — כשרוצים להשוות מידע על רישום ומספרי דיווחים על תופעות לוואי בין מדינות, לפי נתונים רשמיים
• מי שרוצה לחפש בשפה שאינה אנגלית — גם הקלט וגם התוצאות בשפה שלכם

רוצים לשלב את זה במערכת שלכם? API מאגר מידע רפואי

אם רוצים לשלב את זה במערכות של בתי חולים, בתי מרקחת או מרפאות וטרינריות, או במערכות של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, אנחנו מציעים לארגונים את API מאגר מידע רפואי. דרכו המערכת שלכם יכולה לחפש, ב-REST API או ב-MCP, את המידע על תרופות שרשויות הפיקוח בכל מדינה מפרסמות, את מספרי הדיווחים על תופעות לוואי ואת הספרות הרפואית. לכל רשומה מצורפת כתובת ה-URL של המקור הרשמי. לפרטים, היכנסו לעמוד של API מאגר מידע רפואי.

מחיר

המסלולים מתחילים מ-$9 לחודש. נסו קודם, בלי לחץ. את פרטי המחירים תמצאו בעמוד מסלולי המחיר.

לסיכום

בדיקת תרופות בין מדינות רק תלך ותתרחב. ומה שאפשר לסמוך עליו אז הוא המידע הרשמי שרשויות הפיקוח בכל מדינה מפרסמות.

כשאתם שואלים את עצמכם "מה מעמד התרופה הזאת במדינה ההיא?", נסו קודם לחפש בשפת האם שלכם.

※ המידע המוצג הוא תוצאת חיפוש בנתונים שמפרסמות רשויות הפיקוח וגופים אחרים בכל מדינה. ההחלטה לגבי יעילות או בטיחות של תרופה, וההחלטות על אבחנה, מרשם וטיפול, תמיד בידי איש המקצוע עצמו.

Factdock ב-2 דקות ו-30 שניות

הסרטון באנגלית. אפשר לבחור כתוביות בשפה שלכם בהגדרות הנגן.

שאלות נפוצות